סדרת המיומנויות – לימוד "שב"
למילה שב חשיבות רבה. היא עוזרת לנו במצבים שונים בחיי היום יום, היא עוזרת לנו ללמד את הכלב איפוק והרגעה (לדוג' כשלא רוצים שהכלב יקפוץ על אורחים שנכנסים, ירוץ החוצה וכדומה) והיא בסיס ללימוד מילים נוספות כמו ארצה, הישאר וכדומה.
לכלבים ולנו יש מהבסיס שפה משותפת היא נקראת שפת גוף. לכן כל פעולה שנרצה ללמד את הכלב נתחיל בללמד תחילה תנועה שתייצג את הפעולה שאנו באים ללמד ולאחר מכאן נקשר את התנועה למילה שבחרנו לפקודה הרצויה. (לקריאה נוספת על אימון כלבים)
שלב ראשון – את השלב הזה נחלק לשנים. עם חטיף ובלי חטיף. בשביל ללמד את הכלב לשבת נשים חטיף ביד, נסגור אותה לאגרוף כך שהכלב לא יוכל לקחת את החטיף, נניח את היד קרוב לאף של הכלב כדי שיריח את החטיף ואז לאט נזיז את היד קדימה לכיוון המצח של הכלב. הכלב יעקוב עם האף אחרי היד שלנו עם החטיף מה שיגרום לו להרים את הראש כלפי מעלה – ההרמה של הראש תגרום לכלב לשבת. מיד כשהכלב מתיישב נאמר את המילה יס (או אם יש ברשותנו קליקר – זה הרגע ללחוץ עליו) וניתן לו את החטיף שביד שלנו.
לאחר שביצענו את הפעולה מספר פעמים ונראה שהכלב הבין שתנועת היד שלנו תזכה אותו בחטיף ברגע שישב. נבצע את אותה פעולה שוב אך הפעם ונבצע את התנועה בלי חטיף ביד ולאחר שישב נאמר מיד את המילה יס (או קליקר) וניתן לו חטיף.
שלב שני – הוספת מילה, כשאנו רואים שהכלב מבין את הפעולה ומבצע אותה בקלות נוסיף את המילה שב (או כל מילה אחרת שתבחרו), נאמר את המילה וישר אחרי נעשה את התנועה. נחזור על פעולה זו מס פעמים במטרה להתחיל לקשר מילה לפעולה שאנו מלמדים.
שלב שלישי – היפטרות מהתנועה, בשלב זה עלינו לומר את המילה וישר אחרי לבצע את התנועה. לאט לאט, מאימון לאימון נגדיל את הרווח בין אמירת המילה לעשיית התנועה ובמקביל נצמצם את התנועה שלנו. כך שבשלב הסופי נאמר את המילה וניתן לו הזדמנות לבצע אותה ללא התנועה והכלב יתיישב מבלי שעשינו את התנועה כלל.
שלב רביעי – לאחר שהכלב למד את המילה והוא יודע לבצע אותה גם ללא התנועה נתחיל לאמן את הכלב כאשר אנחנו במנחי גוף שונים כלומר נשב על כיסא כאשר אנו מבקשים ממנו לשבת, נעמוד עם הגב אל הכלב, נעמוד במרחק, בזמן שאנחנו הולכים לידו וכדומה.
שלב חמישי – השלכה – לימוד הכלב שב במקומות ובסיטואציות שונות. עד עכשיו לימדנו את האות בבית, עכשיו הזמן להתחיל לעבוד עליה גם בחוץ. בעת לימוד בחוץ עלינו להתחיל את הלימוד בסביבה שקטה בלי הרבה עניין (עדיף סביבה מוכרת) ורק לאחר מכן נעבור לסביבה יותר רועשת. את הלימוד נתחיל מהשלב הראשון. ממש כאילו אנחנו מלמדים את הכלב מאפס, זאת מכיוון שהסביבה בחוץ יותר קשה לכלב מבחינת יכולת הריכוז. אך אל דאגה תהליך הלמידה הוא יותר מהיר כיוון שאנחנו לא מלמדים את המילה אלא עושים השלכה.
חשוב לזכור מספר דברים:
- חשוב לזכור שאת המילים (הפקודות / אותות) שנלמד את הכלב יהיה לו קשה לבצע כאשר הוא נמצא בסביבה לחוצה או עם יותר מידי גירויים ודברים מעניינים לכן שלבי האימון הראשונים תמיד יתחילו בבית ובסביבה שקטה.
- המטרה שלנו היא שהכלב יצליח, אנחנו רוצים לייצר לו כמה שיותר הצלחות. תחושת ההצלחה תיתן לו כיף ורצון להמשיך ללמוד ולשתף איתנו פעולה. גם אם הקצב איטי מהמצופה, עלינו להיות חזקים ולא להוציא תסכולים החוצה, אנחנו לא רוצים שהכלב יהיה מתוסכל ועם תחושה שלילית כי כך לא נצליח להתקדם.
- למידה אינה מתבצעת ביום אחד, ולכן בכל פעם שאנו עושים אימון עם הכלב עלינו להתחיל שלב אחד אחורה מזה שהגענו אליו באימון הקודם. אם נראה לנו שגם זה קשה לכלב נחזור עוד שלב אחורה.
- בכל שלב שאנחנו עולים ברמת הקושי רצוי לעשות את זה בעדינות כדי לוודא שהכלב מוכן ואם הוא מתקשה לרדת בחזרה לרמת הקושי הקודמת לתזכר אותו ומשם לנסות שוב לעלות שלב. זכרו, המטרה שלנו שהוא יצליח
שב וארצה הן פעולות ששמות את הכלב במצב של "חוסר יכולת להגן על עצמו" לכן בסביבה לחוצה, ברחוב למשל, יהיה לכלב קשה לבצע את הפעולות הנ"ל יותר מפקודות אחרות שנבקש ממנו. אל תשימו רגליים לכלב, היו ערניים לסביבה ולמה שאנו דורשים ממנו. רק אתם מכירים את כלבכם ויודעים מתי הוא לחוץ ויהיה לו קשה לעבוד ומתי הוא רגוע וזה זמן טוב לאימון ולמידה
מקווים מאוד שהמידע תרם, בכדי שתוכלו לקבל למייל התראה כשמאמר חדש עולה וליהנות מעוד תכנים מעשירים הירשמו כאן